נזק כלכלי טהור
נזק כלכלי טהור הוא נזק כלכלי שלא נלווה אליו נזק גוף או רכוש, ושלגביו מיושם כלל שלילה הקובע כי: אין חובת זהירות של יוצר סיכון למי שניזוק נזק כלכלי טהור כתוצאה מהתממשות הסיכון. כלומר כאשר הנזק הוא נזק כלכלי בלבד לא קמה חבות בנזיקין.
אחד הרציונלים נגד הטלת חובת זהירות במצבים של נזק כלכלי טהור היא ריבוי תביעות. רציונל נוסף הוא הרצון של המשפט לתעל את הצדדים להקצות סיכונים באמצעות חוזה, כלומר לחלק את הסיכונים בעצמם באמצעות משא ומתן והסכמים.
ואולם, בפסיקה נראים מספר חריגים לכלל האמור. כך למשל, כשמדובר באחריות של המדינה או של רשות ציבורית, כשברור שדווקא כן נרצה להניח שקיימת צפיות נורמטיבית של המדינה כלפי הנזקים הכלכליים הטהורים.
עוד חריג הוא במצב של מצג שווא רשלני. כאמור, בית המשפט מנסה לתעל את הצדדים להקצות סיכונים בעצמם במסגרת הסכמים ביניהם. ואולם, החריג קובע כי כאשר אותם הסכמים נכרתו בהתאם למצב עובדתי שאינו נכון, ולמצג שווא רשלני, החריג לא מתקיים.
חריג נוסף, שהוא גם הכללי והחשוב מכולם, הוא חריג ה-Undertake, העוסק במצבים בהם יוצר הסיכון ביצע פעילות שנלווית להסיכון, מתוך מטרה או ידיעה שניזוק משני, צד שלישי, יסתמך על פעולתו.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין