עוולת גרם הפרת חוזה
סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע, כי מי שביודעין ובלי צידוק מספיק, גורם לאדם להפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותם אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע בפיצויים בעד עוולה זו, אלא אם סבל מנזק ממוני.
באשר לפיצויים, חשוב לציין כי עוולת הפרת חוזה יכולה להתגבש גם אם לא הוכח נזק, אך במצב כזה לא יתאפשר לקבל פיצוי בגין נזקים שנגרמו, במידה ולא נגרמו נזקים כאמור.
לדוגמא, כאשר מעביד משדל עובד של חברה מתחרה לעבור לחברה שלו. הבעיה מתעוררת מכך שהעובד מפר חוזה ועובר לחברה מתחרה. כך, החברה שהעובד עזב תוכל לבקש סעד של מניעת עבודתו בחברה המתחרה, אבל לא תוכל לבקש פיצויים אם לא תוכל להוכיח נזק ממוני.
לעוולה של גרם הפרת חוזה 5 יסודות שונים:
- חוזה
- הפרה של החוזה
- גרימת ההפרה על ידי צד ג׳
- ביודעין
- בלא צידוק מספיק
כלומר, אם נשתמש בדוגמא של המעביד, העוולה לא מתגבשת אם אותו עובד עזב את עבודתו לאחר שהשתכנע, וקיבל החלטה בצורה חוקית ובהתאם לנהלי המקום.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין