פירוק חברה (מרצון)
פירוק מרצון הוא למעשה סיום חייה של חברה וחיסולה כאישיות משפטית נפרדת. מטרת ההליך הוא ניצול הנכסים והמשאבים הכלכליים אשר עדיין נמצאים ברשות החברה לשם כיסוי החלק המרבי מחובותיה. הליך פירוק של חברה דומה במהותו להליך של פשיטת רגל.
כאשר לחברה אין נושים אשר עלולים להיפגע בשל הליך הפירוק, מאפשר הדין את חיסול החברה ומחיקתה ללא התערבות בית המשפט וללא צורך בנקיטת הליכים משפטיים.
סעיף 319 לפקודות החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983, מסדיר את דרך קבלת החלטת הפירוק מרצון. הסעיף קובע כי חברה יכולה להתפרק מרצון כאשר תמה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה, או שאירע דבר שבאירעו צריכה החברה להתחסל והחברה החליטה באסיפה הכללית להתפרק מרצון. תרחיש נוסף מתקיים במצבים בהם החברה קיבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון, והחברה החליטה בהחלטה שלא מן המניין, שבגלל חביותיה אין היא יכולה להמשיך בעיסוקה ומן הראוי שתתפרק.
לרשם החברות סמכות להטיל על חברות שלהן חובות אגרה גבוהים, עיצום כספי וקנסות בשל אי תשלום האגרה השנתית.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה במשפט אזרחי