צוואה
צוואה היא מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. הצוואה תהיה תקפה במידה והיא נעשתה באחת הדרכים הקבועות בחוק ובמידה ולא נפל בה פגם שלא ניתן לתיקון.
המשפט הישראלי, על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965 מכיר בארבעה סוגי צוואות:
1. צוואה בכתב יד: מסמך הכתוב כולו בכתב יד וחתום בכתב יד. מאחר ומדובר בצוואה שהכי קל להכין ובדרך כלל היא לא תיבדק על ידי עורך דין יהיו בו שגיאות רבות שייתכן ויביאו לפסילתה. צוואה זו מומלצת רק למי שבטוח לחלוטין כי הוא מכיר את הוראות החוק והוא יכול לנסח צוואה תקפה ושלמה מבחינה צורנית שתשקף את רצונו.
2. צוואה בעדים: מסמך בכתב, אשר נושא תאריך ואת חתימת המוריש ועל פני המסמך באה חתימתם של שני עדים. מדובר בסוג הנפוץ ביותר של צוואות.
3. צוואה בפני רשות: אמירה בעל פה בפני אחד מהאנשים במנויים בסעיף 22 לחוק (שופט, רשם או נוטריון) שלגביה נערך פרוטוקול ואותו שופט או רשם מאשר על פניה כי היא נערכה בפניו.
4. צוואה בעל פה (צוואת שכיב מרע): מדובר בצוואה שנעשית על ידי אדם אשר רואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת כאדם אשר עומד למות ומצווה בפני שני עדים ובעל פה, ועדים אלו עורכים זכרון דברים ומפקידים את המסמך אצל הרשם לענייני ירושה. במקרה זה הצוואה פוקעת כעבור חודש מהרגע בו תם האיום על חי המצווה, אם הוא נותר בחיים.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין