סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע, כי מי שביודעין ובלי צידוק מספיק, גורם לאדם להפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותם אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע בפיצויים בעד עוולה זו, אלא אם סבל מנזק ממוני.
באשר לפיצויים, חשוב לציין כי עוולת הפרת חוזה יכולה להתגבש גם אם לא הוכח נזק, אך במצב כזה לא יתאפשר לקבל פיצוי בגין נזקים שנגרמו, במידה ולא נגרמו נזקים כאמור.
לדוגמא, כאשר מעביד משדל עובד של חברה מתחרה לעבור לחברה שלו. הבעיה מתעוררת מכך שהעובד מפר חוזה ועובר לחברה מתחרה. כך, החברה שהעובד עזב תוכל לבקש סעד של מניעת עבודתו בחברה המתחרה, אבל לא תוכל לבקש פיצויים אם לא תוכל להוכיח נזק ממוני.
לעוולה של גרם הפרת חוזה 5 יסודות שונים:
כלומר, אם נשתמש בדוגמא של המעביד, העוולה לא מתגבשת אם אותו עובד עזב את עבודתו לאחר שהשתכנע, וקיבל החלטה בצורה חוקית ובהתאם לנהלי המקום.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין
סעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע שני יסודות מרכזיים לעוות הסגת הגבול:
1. כניסה למקרקעין – כלומר לא רק כניסה ״חדשה״, אלא גם פלישה שבה נכנסתי למקום עם הזמנה אבל ההזמנה פקעה ואין לי אישור מהבעלים להישאר שם.
2. שלא כדין – הכוונה היא בדרך כלל בניגוד לאישור הבעלים או מחזיק המקרקעין.
בעוולת הסגת הגבול נדרש יסוד של כוונה, אולם רק באשר ליסוד הראשון. כלומר, על האדם להיות בעל כוונה להיכנס למקרקעין, אבל לאו דווקא ביודעין שהדבר לא חוקי (כוונה לעשות את המעשה).
דרישת הכוונה היא סוג של תולדה הסטורית, ובמידה מסוימת גם די שרירותית, שכן היא מבחינה בעולם מלאכותי בעוולת הסגת הגבול. כלומר למרות הקונוטציות של כוונה, יתכן שאין כאן כלל אלמנט של אשם, והכניסה לקרקע נעשתה בתום לב.
חשוב לדעת, כי אין סעד של פיצויים כספיים במידה ולא נגרם נזק ממוני מעצם העוולה. כלומר העוולה יכולה להתגבש על ידי כניסה שלא כדין, גם מבלי שנגרם נזק, אולם כדי לקבל סעד של פיצוי כספי, נדרש להוכיח נזק ממוני.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין
בית משפט השלום בראשון לציון השית על המדינה ועיריית ראשון לציון תשלום פיצויים בסך של קרוב ל400,000 ₪ עבור ילדה שנפלה בסמוך למדרגות הכניסה למבנה בית הספר ושברה את ידה
בית משפט השלום בירושלים פסק פיצוי בסך של 306,922 ₪ בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב נפילה ברחוב
בית משפט השלום בירושלים דחה תביעת פיצויים של בחור ישיבה אשר תבע את עיריית ירושלים לאחר שמעד בשוק ושבר את רגלו
בית משפט השלום בקריות חייב את עיריית עכו לשלם פיצוי בסך של 25,000 ₪ לתובע קטין שנפל ממתקן בגן שעשועים בעיר ושבר את ידו
בית משפט השלום בחיפה קבע כי המדינה ועיריית טירת הכרמל התרשלו במשותף באי מניעת הסיכונים אשר הובילו לטביעתה למוות של צעירה בשנת 2008 בחוף הקשתות. בית המשפט החליט כי העייריה תישא ברוב תשלומי הפיצויים בסך של 415,000 ש"ח.
בית משפט השלום בחיפה חייב את עיריית חיפה לשלם לתובעת, חברה המנהלת עסק של ספא 9,386 ₪ בלבד, לאחר שתבעה ממנה סכום של קרוב ל-300,000 ₪ בגין נזק שנגרם לה בעקבות עץ שקרס על מקום עסקה
בית משפט השלום בעכו חייב נתבע שדקר את התובע במהלך קטטה בתשלום פיצויים בסך של 85,400 ₪ לאחר שהנתבע הורשע במסגרת הליך פלילי
בית משפט השלום בירושלים קבע כי העירייה אחראית לנזק שנגרם לילד בן 5 עת שנפל לבור לפני כ-14 שנים וקבעה כי עיריית ירושלים תשלם לו קרוב ל-350,000 ש"ח
בית משפט השלום בתל אביב חייב נתבע שהורשע במסגרת הליך פלילי, בתשלום פיצויים לנתבעת לאחר שביצע בה מעשים מגונים עת שהייתה קטינה. בית המשפט קשר בין נכותה הנפשית של הנתבעת לעבירות שביצע בה הנתבע וחייב אותו לשלם לה למעלה ממיליון שקלים
