תרופות (בשל הפרת חוזה)
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, קובע את הסעדים שניתן לקבל כתוצאה מהפרת חוזה של אחד מהצדדים והוא מהווה השלמה לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973.
הפרה של חוזה נגרמת כאשר אחד הצדדים לחוזה בוחר לבצע מעשה מסוים בניגוד למה שהוסכם או שבניגוד למוסכם הוא אינו מבצע את חלקו. לא כל מי שנפגע מהפרת החוזה ייחשב לנפגע על פי החוק, שכן החוק מגדיר "נפגע" את מי שהיה צד לחוזה. ברגע שצד אחד נפגע הוא רשאי לגשת לבית המשפט ולדרוש מספר סעדים.
החוק קובע שלושה סוגים עיקריים של סעדים שמהם ניתן להנות במקרה של הפרת חוזה והם: ביטול החוזה, אכיפת (קיום) החוזה ופיצויים. מאחר וביטול החוזה ואכיפתו הם שני סעדים מנוגדים אשר אינם יכולים להתקיים יחדיו, לא ניתן לתבוע את שניהם במקביל, אולם ניתן לתבוע אחד מהם ובנוסף לכך פיצויים או לתבוע פיצויים בלבד.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה במשפט אזרחי