מקרקעין ונדל"ן

הכתבות הנצפות באתר

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית המשפט לערעורים אזרחיים החליט לדחות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקריות שקבע ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בתל אביב יפו דחה את תביעתו של התובע לקבלת דמי תיווך בסך 67,000 ש"ח מהנתבעים שערכו עסקת ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בתל אביב יפו דחה תביעה של משכירה לתשלום פיצויים בגין נזקים שהשוכרת גרמה למושכר ובגין הפסד שכירות ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בירושלים קיבל באופן חלקי תביעה של דיירים שקיבלו את החזקה בדירה אותה רכשו מקבלן באיחור של 10 ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בחדרה קבע כי הרשויות המקומיות כפר קרע וערערה ישלמו 64,120 ₪ פיצוי כספי בגין נזק שנגרם לחלקת ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בעכו קבע כי חברה קבלנית תשלם לרוכשים של דירה שהתגלו בה ליקויי בניה סכום של 37,540 ₪ ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו קבע כי סלקום תשלם לחברת נדל"ן 975,659 ש"ח בעקבות תשתית שהונחה במקום ומנעה ממנה ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו אשר דחה ערעור על ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדתו של המוכר אשר לוקה בנפשו וקבע כי הסכם המכר אשר נחתם עם ...
לכתבה המלאה >

על לשכת רישום המקרקעין וסוגי הפנקסים הקיימים בה

חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, מעגן בחוק את הקמתן של לשכות לרישום מקרקעין (טאבו), שבהן מתנהל רישום עסקאות במקרקעין. כלומר, לשכות הרישום אחראיות לניהול כל פנקסי המקרקעין המכילים תעודות ומסמכים ששימשו יסוד לרישום פעולה או עסקה מסוימת, ובתוך כך עסקאות מכר, חכירה, הערת אזהרה, ירושה, משכנתא, פעולת תכנון, זיקת הנאה וזכות קדימה. על לשכות הרישום וסוגי הפנקסים המנוהלים בהן – במאמר הבא

פורסם ב: 13:31 | 23.01.2018
כותב המאמר: מערכת לויאלי
על לשכת רישום המקרקעין וסוגי הפנקסים הקיימים בה

בישראל קיימות 9 לשכות רישום, הנמצאות בירושלים, תל אביב, חיפה, פתח תקווה, נצרת, נתניה, באר שבע, חולון ורחובות. בכל אחת מהלשכות האלה מתנהלים פנקסים לגבי המקרקעין הנמצאים באזור פעולתה של הלשכה, ובפנקסים הללו נרשמים פרטים כמו עסקאות שהרשם אישר לרישום, פסקי דין והחלטות שניתנו על ידי בית משפט והוגשו לרשם, ולמעשה כל דבר אחר הטעון או ניתן לרישום על פי דין.

יש לשים לב, כי קיימים שלושה סוגים של פנקסים – פנקסי השטרות, פנקסי הזכויות, ופנקסי הבתים המשותפים.

פנקסי השטרות

מדובר בשיטה הישנה לרישום קרקעות שקיימת בארץ עוד מהתקופה העותמאנית, כאשר פנקסי השטרות מאגדים את הפנקסים העותמאניים שקדמו להם. בפנקסי השטרות לא נערך רישום מדויק של המקרקעין ולא נערכה מדידה של שטח המקרקעין וגבולותיהם. אלא, בעל הקרקע יכול היה להוכיח את זכויותיו בקרקע באמצעות תעודת רישום (הנקראת ״קושאן״), ואם אדם אחר ביקש לסתור אותה, היה עליו לקבל פסק דין של בית המשפט. כמו כן, הרישום בפנקסי השטרות נעשה לגבי מקרקעין שטרם עברו הליכי הסדר, ועל פניו כוחם פחות מזה של פנקסי הזכויות.

פנקסי הזכויות

זוהי השיטה החדשה לרישום קרקעות, שהחלה בתקופת המנדט הבריטי מתוך צורך במדידה מדויקת של הקרקעות וחלוקתן לגושים וחלקות. כלומר, בפנקס הזכויות נרשמים מקרקעין שעברו הליכי הסדר, הכוללים מדידה ומיפוי רשמיים של המקרקעין ובירור פומבי של תביעות לזכויות בהם. הדבר מעוגן בפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], ועל פי הפקודה, על שר המשפטים לפרסם צווי הסדר המכריזים על הסדר ורישום זכויות בקרקע באזורים מסוימים. כיום כבר הוצאו צווי הסדר לגבי רובן המוחלט של הקרקעות בישראל (כ-96%), וסדרי הרישום לגבי כל אלה מתנהלים על פי השיטה החדשה.

בסיום הליכי ההסדר בכל גוש קרקע, למעשה מתבטלים הרישומים בפנקס השטרות והזכויות נרשמות בפנקס הזכויות. במילים אחרות, אנו קרובים לסיומו של תהליך שבסופו לא יהיה יותר צורך בפנקסי השטרות הישנים, שכן הקרקעות יעברו הליכי הסדר וירשמו בפנקסי הזכויות.

 

לצד שני סוגי פנקסים אלה, קיימים פנקסי הבתים המשותפים, שהרישום בהם הונהג על ידי המחוקק הישראלי. הרישום בפנקס הבתים המשותפים נעשה על פי צו שניתן על ידי המפקח על רישום המקרקעין, לאחר שהשתכנע כי כל התנאים לרישומו של בית כבית משותף מתקיימים. בין השאר, נעשה הרישום בהתאם לתשריטים הכוללים את תיאור הבתים והדירות שבהם.

חשוב לדעת, כי אחת המטרות העיקריות של לשכת הרישום היא לאפשר מתן מידע לציבור על מצב המקרקעין באמצעות הנפקת נסח רישום (שאנו לרוב מכירים בשם ״נסח טאבו״), נסח הטאבו הוא למעשה התמצית של הרישום בפנקס. מכאן, שהפנקסים המתנהלים בלשכת הרישום פתוחים לעיון הציבור, וכל אדם רשאי לעיין בהם לאחר תשלום אגרה, ואף לקבל עותק מהרישום.

כמו כן, קיימים מצבים שבהם ניתן יהיה לעיין גם במסמכים ששימשו יסוד לרישום בפנקס. הכוונה היא למשל לחוזה המכר שלפיו נעשה הרישום. תקנות המקרקעין מורות, כי המבקש לעיין במסמכים ששימשו יסוד לרישום, או לקבל עותק מאושר מהם, יגיש בקשה שבה יכלול את העניין שיש לו במסמכים הללו. רשם המקרקעין יאשר את הבקשה אם המבקש קשור במישרין לאוסף התעודות, ואם העיון באוסף התעודות אינו עלול לפגוע באחר.

 

לסיכום, רישום עסקאות ופעולות במקרקעין הוא לעתים סבוך ומורכב, כשבין השאר יש להבין מהו סוג המקרקעין המדובר, אילו כללים חלים עליו ומי בעל הסמכות לטפל בו. מכאן החשיבות בפניה לעורך דין מקצועי ומנוסה, המתמחה במקרקעין ונדל"ן, שיסייע לכם וייצג אתכם באופן המיטבי בסיטואציות הלא פשוטות הללו.

 

 אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין

עו"ד נטע לב

מתמחה בכל סוגי ההליכים הפליליים
לעמוד עו"ד

עו"ד רועי שעיה

משרד בוטיק העוסק בתחום אזרחי- מסחרי
לעמוד עו"ד

עו"ד ג'ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד יוסי מור

נזיקין-נזקי גוף ותאונות, מקרקעין, דיני משפחה
לעמוד עו"ד

עו"ד דן י. ארטן

משפט מוניציפלי עירוני ארנונה ומנהלי
לעמוד עו"ד

מדורי פורום שאלות ותשובות

אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום
אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום
אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום

עורכי דין

לריסה ליברמן

דיני מקרקעין
לעמוד עו"ד

ג'ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

ערן כהן

משרד עורכי דין
לעמוד עו"ד

רועי שעיה

משרד בוטיק העוסק בתחום אזרחי- מסחרי
לעמוד עו"ד

נטע לב

מתמחה בכל סוגי ההליכים הפליליים
לעמוד עו"ד

יוסי מור

נזיקין-נזקי גוף ותאונות, מקרקעין, דיני משפחה
לעמוד עו"ד

דן י. ארטן

משפט מוניציפלי עירוני ארנונה ומנהלי
לעמוד עו"ד
back --> -->