דירקטורים בחברה פרטית
חובת מינוי דירקטורים חלה על רוב הארגונים בישראל, ביניהם גם חברות פרטיות, סמכויותיו של הדירקטוריון המנהל את החברה קבועה בחוק ובתקנונה הספציפי של החברה וממנה נגזרת גם חלוקת התפקידים של הדירקטורים, דירקטור נחשב לתפקיד מבוקש בעל שכר מתגמל, במאמר הקרוב נעמוד על תפקידם של הדירקטורים בחברות פרטיות ואופן פעולתם
חוק החברות תשנ"ט-1999 קובע כי האורגנים אשר עומדים בראשה של חברה הם בעלי מניותיה, הדירקטוריון והמנכ"ל. הדירקטוריון הוא למעשה ההנהלה העליונה בחברה והוא הגוף אשר קובע את יעדי הארגון והאסטרטגיה העסקית שלו. הדירקטוריון מורכב מדירקטורים אשר נבחרים על פי החלטה של האסיפה הכללית והוא פועל בדרך של התכנסות וקבלת החלטות בישיבות ובהתאם לצרכיה של החברה. על פי חוק הדירקטוריון מחויב להתכנס לפחות אחת לשנה בחברה פרטית.
מספר הדירקטורים בחברה
סעיף 219 לחוק החברות קובע כי חברה רשאית לקבוע בתקנונה את מספר הדירקטורים אשר יכהנו בחברה ואת מספרם המרבי והמזערי. עוד קובע החוק כי בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברה לאגרות חוב יכהנו לפחות 2 דירקטורים חיצוניים (דח"צים) כאשר לפחות אחד מהם הוא דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית והיתר הם בעלי כשירות מקצועית. כמו כן החוק קובע כי בחסרה פרטית רגילה יכהן לפחות דירקטור אחד.
חובות הדירקטורים בחברה פרטית
פעולותיו של כל אחד מהדירקטורים מתרחשת במסגרת תחומי האחריות שהוגדרו להם, כמו כן, כל אחד מהדירקטורים כפוף למגבלות הדין החלות עליו. חוק החברות קובע כי לנושאי המשרה בחברה מסוימת קיימת חובת זהירות כפי שהיא מוגדרת בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968. דירקטורים נחשבים לנושאי משרה בחברה פרטית ועל כן הם חבים לחברה ועליהם לנהוג באופן שמשרת את האינטרסים של החברה. על דירקטור לפעול ברמת המיומנות שבה היה נוהג נושא משרה סביר בנסיבות דומות ובאותה עמדה, לרבות נקיטת אמצעים סבירים לצורך קבלת מידע הרלוונטי לכדאיות העסקה שהוא עומד לאשר.
עוד קובע החוק כי לדירקטור ישנה חובת אמונים כלפי החברה. חובה זו כוללת את ההתחייבות לפעול בתום לב, להימנע מפעולות שיש בהן ניגוד עניינים, הימנעות מניצול הזדמנויות עסקיות של החברה לטובת רווח אישי, הימנעות מתחרות עם החברה וגילוי ומסירת כל מידע ומסמך הנוגעים לחברה.
במידה והדירקטור הפר את חובת האמונים שהוא חב לחברה, יחולו על אותה הפרה כל הכללים הרלוונטיים לפי דיני החוזים בשינויים המחייבים, כמו כן בהתנהגות זו יש גם כדי להוות הפרה של ההתקשרות עם אותה חברה ובסמכותה של החברה להגיש תביעה לפיצויים בגינה כנגד אותו דירקטור.
בנוסף לכך, ובהתאם לחוק החברות, לדירקטוריון ובהתאם לכך גם לדירקטורים המכהנים ישנה סמכות שיורית לעסוק בכל מה שלא מוגדר בחוק ונוגע לעניינה של החברה.
על תהליך קבלת ההחלטות של דירקטורים בחברה
תהליך קבלת ההחלטות ואישור העסקאות על ידי הדירקטורים בחברות משתנה מחברה לחברה והוא תלוי בין היתר במגבלותיה של החברה ונושאי המשרה בה, בסמכויות המוענקות לדירקטורים, בכפוף למגבלות החוק ובעוד מספר גורמים. בעלי המניות והמייסדים של החברה רשאים לקבוע בתקנון החברה ובהסכמים שבין בעלי המניות כמו בהסכם המייסדים למשל, הוראות לעניין חלוקת סמכויות ותהליכי קבלת ההחלטות בחברה. מדי פעם ניתן לעדכן את תקנון החברה בהתאם להוראותיו ולמגבלות החוק, אולם ישנם מספר עניינים אשר לא ניתנים לשינוי.
השיקולים אשר הדירקטורים מערבים בתהליך קבלת ההחלטות נוגעים וקשורים במגוון שיקולים מקצועיים, עסקיים, חשבונאיים, משפטיים, טכנולוגיים ומדעיים. עירוב של סוגיות ושיקולים שונים הופכים את תהליכי קבלת ההחלטות למורכבים, כאלה המחייבים היכרות או בחינה של הסוגיות השונות, כאשר פעמים רבות לדירקטורים אין את הידע והניסיון הדרושים לצורך בחינה מעמיקה של הנושא.
לא אחת הדירקטורים נעזרים ביועצים קבועים או זמניים כדי לתת מענה לצורך שלהם בקבלת החלטות חשובות מבלי שהם מתמחים בכל הנושאים השונים, ליועץ זה ישנה חשיבות מכרעת אשר מתחדדת במצבים של משבר , כשהחברה או הדירקטורים נכשלו וכאשר נפתחים הליכים אזרחיים או פליליים נגד החברה או נגד נושאי המשרה בה.
לסיכום
בחברה פרטית, בעלי המניות והמייסדים לוקחים חלק פעיל בניהול ולא אחת הם מתמנים לדירקטורים באותה חברה. הדירקטורים אשר פועלים במסגרתה של החברה חבים לה מספר חובת בינהם חובת הזהירות אשר לקוחה מעוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין ועל כן מצופה מהם כי ישרתו את החברה נאמנה ויפעלו בהתאם לאינטרסים שלה. דירקטורים בין היתר אחראיים גם על קבלת ההחלטות בחברה ולא אחת הם מתייעצים ביועצים שונים ומן הראוי כי דירקטור ייעזר גם בשרותיו של עורך דין הבקיא בתחום של משפט אזרחי דיני חברות.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
