המדינה תפצה את התובעת - השוטר חרג מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו בנסיבות העניין
מדובר בתביעה אזרחית נזיקית שהגישה התובעת נגד המדינה בגין כליאת שווא, תקיפה ופגיעה בשמה הטוב. על פי המתואר בכתב התביעה, התובעת ניגשה לרכבה שחנה על המדרכה בסמוך לביתה. כאשר נתקלה בשוטר שהחל לרשום לה דו"ח, פנתה אליו וטענה כי בהתאם להסדר עם העירייה ניתן לחנות על המדרכה עד השעה 09:00 בשל מצוקת החניה באזור.
השוטר התעלם מדבריה של התובעת ומאחר שהחנה את רכבו בצורה המפריעה לזרימת התנועה, נוצר במקום פקק, השכנים יצאו והתאספו במקום ואף הם פנו לשוטר והסבירו לו על אותו הסדר עם העירייה.
התובעת טענה שמשך 20 דקות, השוטר רשם לה דו"ח תוך שהתווכח ויכוח סוער עם השכנים. התובעת ניגשה לשוטר והניחה ידה על כתפו במטרה להסב את תשומת ליבו וביקשה ממנו שיסיים את כתיבת הדו"ח מאחר שהיא עובדת ככתבת באתר חדשותי והיא ממהרת לעבודה. בשלב זה, השוטר נתקף זעם תוך שהוא מקרב את כף ידו ללחיה כמעין איום בסטירה ו"ליטף" אותה, תוך שהוא צועק עליה שתיכנס לניידת כי היא הטרידה אותו מינית ואיימה עליו ב"שיימינג" על אף שכלל לא איימה או הטרידה אותו.
התובעת הוסיפה כי חששה להיכנס לניידת שמא הדבר ייחשב כהודאה באשמה וביקשה להתקשר לעורך דין על מנת להתייעץ אך השוטר חטף את הנייד מידה. היא הובלה לתחנת המשטרה שם המתינה כשלוש שעות. השוטר חזר על תלונותיו ואמר כי "הגיע הזמן שעיתונאים ילמדו את הלקח" ואילו התובעת מסרה את עדותה ושוחררה. לאחר מכן, התובעת הגישה תלונה במח"ש שהחליטו לנקוט נגד השוטר בהליך משמעתי בלבד והוחלט כי נגד התובעת לא יוגש כתב אישום. התובעת ביקשה כי הנתבעת תפצה אותה בסכום של 150 אלף ₪.
הנתבעת הכחישה את תיאור האירוע כפי שתואר בכתה התביעה ולדבריה, השוטר פעל כדין כשעיכב את התובעת, מאחר שהיא הביאה להסלמת האירוע באופן בה התנהגה.
העניין נדון בבית משפט השלום בהרצליה בפני כבוד השופט יעקב שקד. בית המשפט קבע כי עיכוב התובעת נעשה שלא כדין מכמה טעמים – ראשית, השוטר פעל בניגוד להוראות סעיף 67 לחוק המעצרים. לא היה לו יסוד סביר לחשד כי התובעת עוברת עבירה העלולה לסכן את שלומו וביטחונו של אדם.
שנית, השוטר פעל בניגוד לפקודת המשטרה הארצי לפיה: "ככלל, במקום שאין בכך כדי להפריע להמשך הטיפול המשטרתי, יש להעדיף זימונו של אדם לתחנת המשטרה, על פני הדרישה להילוות לאיש המשטרה". כלומר, פעולת העיכוב שנקט השוטר הייתה לא סבירה ולא מידתית.
בית המשפט קבע כי לנוכח ממצאים אלה, עולה המסקנה כי מדובר ברשלנות של השוטר שחרג מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו בנסיבות העניין.
בית המשפט פסק לבסוף, כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 5,000 שקלים בלבד נוכח העובדה כי התביעה הועמדה על סכום גבוה בהרבה ללא כל הצדקה (ת"א 19667-07-19).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד
