נדחתה תביעה נגד דואר ישראל לפיצוי בגין עגמת נפש בשל מסירה מוטעית
על פי המתואר בכתב התביעה, התובע טען כי הוא מתגורר עם בני משפחתו בבית פרטי מוקף בדונם של שטח ובתקופה האחרונה, הדואר (רשום או רגיל) הפסיק להגיע אליו כמעט לחלוטין. התובע התלונן בכתב לדואר ישראל ואף ניגש לסניף הראשי בנתניה.
בסופו של דבר, גזרת המחלוקת הצטמצמה לשאלת עוגמת הנפש בלבד שכן, התובע קיבל לידיו את דברי הדואר בסופו של יום, גם אם עקב פניות יזומות שלו. עיקר טענותיו של התובע נסובו סביב חוסר הוודאות שהוא מצוי בו נוכח אי קבלת דברי הדואר במקרים מסוימים.
דואר ישראל טענה לעומת זאת, כי יש לדחות את התביעה שכן קמה לה חזקת חסינות מכוח 77(א) לחוק הדואר ולחילופין, גם במקרה שקיימת אחריות מצידה היא אינה חייבת בפיצויים אלא כדי שווי הנזק. כך אחרת, טוענת הנתבעת, התובע הוא הנמען ומשכך, אין באפשרותו לבקש פיצויים אלא השולח הוא זה שזכאי לפיצויים.
העניין נדון בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה בפני כבוד הרשמת הבכירה אפרת רחלי מאירי.
בפסק הדין, בית המשפט דחה את התביעה מהטעמים כי סעיף 77(א) מונה שורה של חריגים שרק בהתקיימותם, להוראת החסינות לא תהיה תוקף, ואלו לא התקיימו בעניין זה. כמו כן, התובע טוען לעגמת נפש אך סעיף 78(1) לחוק הדואר פוטר את הנתבעת מאחריות והחסינות במקרה זה, היא מוחלטת.
"אני מאמינה לתובע כי נתקל באי סדרים בתקופה האחרונה ומבינה את תחושת התסכול הממשית שהוא חש, אולם המחוקק אמר את דברו", כתבה כבוד הרשמת בפסק הדין ודחתה את התביעה ללא צו להוצאות (תק (נת') 4198-01-19)
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
