נזיקין - נזקי גוף ותאונות

הכתבות הנצפות באתר

בית משפט השלום בקריות חייב את עיריית עכו לשלם פיצוי בסך של 25,000 ₪ לתובע קטין שנפל ממתקן בגן שעשועים ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בירושלים דחה תביעת פיצויים של בחור ישיבה אשר תבע את עיריית ירושלים לאחר שמעד בשוק ושבר את ...
לכתבה המלאה >
  בית משפט השלום בראשון לציון השית על המדינה ועיריית ראשון לציון תשלום פיצויים בסך של קרוב ל400,000 ₪ עבור ילדה ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בחיפה חייב את עיריית חיפה לשלם לתובעת, חברה המנהלת עסק של ספא 9,386 ₪ בלבד, לאחר שתבעה ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בתל אביב חייב נתבע שהורשע במסגרת הליך פלילי, בתשלום פיצויים לנתבעת לאחר שביצע בה מעשים מגונים עת ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו קיבל את ערעורה של מורה שמעדה כשירדה מאוטבוס על פסיקתו של בית משפט השלום ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בירושלים קבע כי העירייה אחראית לנזק שנגרם לילד בן 5 עת שנפל לבור לפני כ-14 שנים וקבעה ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט המחוזי בחיפה מקבל את ערעורו של עובד שנפצע במהלך עבודתו על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה לפצותו ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בעכו חייב נתבע שדקר את התובע במהלך קטטה בתשלום פיצויים בסך של 85,400 ₪ לאחר שהנתבע הורשע ...
לכתבה המלאה >

גישות בדיני הנזיקין

האם כסף יכול לקנות הכל? האם משמעות דיני הנזיקין היא כי אדם יכול לבצע כל עוולה, ולגרום כל נזק, כל עוד הוא משלם פיצוי בגין כך? או שמא מטרת המשפט הנזיקי היא דווקא למנוע את הנזק מלכתחילה ולהכווין התנהגות חברתית? כל זאת ועוד, במאמר הבא

פורסם ב: 14:20 | 23.01.2018
כותב המאמר: מערכת לויאלי
גישות בדיני הנזיקין

ראשיתה של פקודת הנזיקין היא בימי המנדט הבריטי, כאשר היה מדובר בחוק שנכפה על תושבי המדינה, ועם הקמת המדינה הוא אומץ למשפט הישראלי עד היום. מכאן שלמעשה מדובר בהלכות אנגליות מתקופת המנדט. בתוך כך, מרכז דיני הנזיקין הוא עילות התביעה עצמן, כך שפקודת הנזיקין היא למעשה רשימת עוולות שהתגבשו בתקופות הסטוריות שונות.

דיני הנזיקין נתפסים כחלק מהמשפט הפרטי, האזרחי, העוסק בעניינים שבין אדם לאדם, כשמטרת דיני הנזיקין היא פיצוי בגין נזקים שנגרמו והשבת המצב לקדמותו. עם זאת, קיימות גישות הטוענות כי דיני הנזיקין הם דווקא חלק אינטגרלי מהמשפט הציבורי, כך שהם מתעסקים באינטרסים ציבוריים ולמעשה מהווים עוד דרך שבה יכולה המדינה לפתור בעיות של החברה בכללותה, ולא בהכרח בעיות שבין אדם לחברו.

זוהי למעשה הגישה הריאליסטית במשפט, הטוענת כי כאשר בית המשפט פותר בעיה שבין מזיק לניזוק, הוא בעצם פותר בעיה חברתית רחבה יותר. הגישה הריאליסטית היא כיום המובילה במשפט הישראלי, ובדיני הנזיקין בפרט. לעומתה, קיימת הגישה הכלכלית שהיא ״קרה״ יותר, ומנסה להראות שבמשפט יש הגיון שהוא כלכלי מטבעו, כך שיש לעצב את המשפט כדי שיביא לכלכלה אופטימלית.

ליבה של התיאוריה הכלכלית נוגע להוזלה של עלויות עסקה, והטענה כי המשפט ודיני הנזיקין מהווים דרך להתגבר על בעיה קיימת של עלויות עסקה. כך למשל, כאשר אדם מבצע פעולה מסוימת, יש לפעולתו עלויות ותועלות גם יחד, אך אותו אדם הוא לא מי שנושא בהן. לדוגמא, מפעל המייצר זיהום לסביבה יוצר השלכות שליליות שלא הוא נושא בהן, אלא הציבור. תוצאה כזו היא בעייתית גם מבחינת הגישה הכלכלית, שהרי נוצרת כאן בעיה שטרם נפתרה, ושלא שילמו עליה. באופן הזה, הטלת מס על המפעל המזהם בגובה השווה לגובה הנזק שהוא גורם לסביבה, מתקנת את כשל השוק.

מכאן, ניתן לראות את ה״קרירות״ שבגישה הכלכלית, כך שבהתאם לה, תשלום כספי בצורה של מס או פיצויים, מתקנים את העוול. מעניין לציין, כי קיימים זרמים בגישה הכלכלית שאף טוענים שאין זה מתפקיד המשפט להכריע במצבים כאלה, אלא התוצאה האידיאלית תתקבל כאשר שני צדדים ינהלו משא ומתן ויגיעו לעמק השווה האולטימטיבי מבחינת הוזלת עלויות.

הגישה הריאליסטית לעומת זאת, גורסת כי קיימים בתוך המסגרת הזו שיקולים נוספים, כמו עצם הזיהום לסביבה למשל, והמסר החינוכי שעל בית המשפט להעביר, כך שלא מספיקה החשיבה השטחית לכאורה של בעיה ופתרון במובן הכספי בלבד.

על מנת להמחיש את ההבדלים בין הגישות השונות בדיני הנזיקין, ניתן להבחין בסוגי ההגנות השונות הקיימות בתחום. הראשונה, היא כלל קנייני, שלפיו לבעל זכות מסוימת יש בלעדיות על השאלה אילו שימושים ואילו הפרעות ניתן לעשות בזכות הזאת, כאשר כדי לפגוע בזכות הזו יש לקבל את הסכמתו של בעליה. ההגנה השנייה, היא של כלל חבות, שלפיו תמיד ניתן לקחת זכות של אדם, בכפוף לפיצוי על הפגיעה בזכות שלו. כלומר לא צריך לבקש הסכמה, אך יש לשלם לאותו אדם פיצוי.

במדינת ישראל, כאמור, הגישה הריאליסטית היא הבולטת, ובית המשפט נמנע מהכרעות המבטאות גישה שלפיה זה בסדר לפגוע בזכויותיו של אדם כל עוד משלמים לו פיצוי. כלומר ניתן לראות בהחלטותיו של בית המשפט בישראל כי הוא דוחה את הרעיון של סעד פיצויים באופן גורף, כאשר יש בהכרעותיו אלמנטים חברתיים יותר המכווינים התנהגות, ולא מסתפקים במסלול של בעיה ופתרון.

 

לאור האמור, הרי שלא יהיה נכון להניח כי באמצעות כסף ניתן לפתור כל בעיה, וכי כל אדם יכול לעשות כרצונו כל עוד יש באפשרותו לשלם פיצויים בשל כך. בתי המשפט לעתים קרובות מעדיפים סעדים של צווי מניעה או צווי עשה, על פני האפשרות של פיצוי בגין עוולה. מכאן למעשה הצורך שבפנייה לעורך דין אזרחי המתמחה במשפט הנזיקי, על מנת שיפרוש בפניכם את האפשרויות העומדות בפניכם ויוכל לייצג אתכם בצורה המיטבית, ובהתאם לגישה הנוהגת בבתי המשפט.

 

 אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין

עו"ד אנדריי דובינסקי

מתמחה בתחומי הביטוח והנזיקין - פציעות
לעמוד עו"ד

עו"ד יוסי מור

נזיקין-נזקי גוף ותאונות, מקרקעין, דיני משפחה
לעמוד עו"ד

עו"ד רועי שעיה

משרד בוטיק העוסק בתחום אזרחי- מסחרי
לעמוד עו"ד

עו"ד אושרית פחימה דרורי

נזקי גוף בתחום הסרת השיער ורשלנות רפואית
לעמוד עו"ד

עו"ד ליאת עזריאל

נזקי גוף, רכוש, רשלנות רפואית והסכמים
לעמוד עו"ד

עו"ד מייקל עידן

משרד נזיקין, נזקי גוף ורשלנות רפואית
לעמוד עו"ד

עו"ד יוליה שנקר

משרד נזיקין - נזקי גוף ורכוש
לעמוד עו"ד

מדורי פורום שאלות ותשובות

אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום
אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום
אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום

עורכי דין

אושרית פחימה דרורי

נזקי גוף בתחום הסרת השיער ורשלנות רפואית
לעמוד עו"ד

יוליה שנקר

משרד נזיקין - נזקי גוף ורכוש
לעמוד עו"ד

יוסי מור

נזיקין-נזקי גוף ותאונות, מקרקעין, דיני משפחה
לעמוד עו"ד

רועי שעיה

משרד בוטיק העוסק בתחום אזרחי- מסחרי
לעמוד עו"ד

אנדריי דובינסקי

מתמחה בתחומי הביטוח והנזיקין - פציעות
לעמוד עו"ד

ערן כהן

משרד עורכי דין
לעמוד עו"ד

ליאת עזריאל

נזקי גוף, רכוש, רשלנות רפואית והסכמים
לעמוד עו"ד

מייקל עידן

משרד נזיקין, נזקי גוף ורשלנות רפואית
לעמוד עו"ד

אפרת לוגסי

ביטוח לאומי
לעמוד עו"ד
back --> -->