נזיקין - נזקי גוף ותאונות

הכתבות הנצפות באתר

בית משפט השלום בקריות חייב את עיריית עכו לשלם פיצוי בסך של 25,000 ₪ לתובע קטין שנפל ממתקן בגן שעשועים ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בירושלים דחה תביעת פיצויים של בחור ישיבה אשר תבע את עיריית ירושלים לאחר שמעד בשוק ושבר את ...
לכתבה המלאה >
  בית משפט השלום בראשון לציון השית על המדינה ועיריית ראשון לציון תשלום פיצויים בסך של קרוב ל400,000 ₪ עבור ילדה ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בחיפה חייב את עיריית חיפה לשלם לתובעת, חברה המנהלת עסק של ספא 9,386 ₪ בלבד, לאחר שתבעה ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בתל אביב חייב נתבע שהורשע במסגרת הליך פלילי, בתשלום פיצויים לנתבעת לאחר שביצע בה מעשים מגונים עת ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו קיבל את ערעורה של מורה שמעדה כשירדה מאוטבוס על פסיקתו של בית משפט השלום ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בירושלים קבע כי העירייה אחראית לנזק שנגרם לילד בן 5 עת שנפל לבור לפני כ-14 שנים וקבעה ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט המחוזי בחיפה מקבל את ערעורו של עובד שנפצע במהלך עבודתו על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה לפצותו ...
לכתבה המלאה >
בית משפט השלום בעכו חייב נתבע שדקר את התובע במהלך קטטה בתשלום פיצויים בסך של 85,400 ₪ לאחר שהנתבע הורשע ...
לכתבה המלאה >

עוולת הרשלנות

עוולה היא הכלי המשפטי בו יש לדון על מנת לקבוע חבות בנזיקין. כך שמעשה שאינו מהווה עוולה אינו יכול להקים חבות בנזיקין. עוולת הרשלנות נחשבת לעוולה החשובה ביותר במסגרת דיני הנזיקין של ישראל והיא נחשבת לעוולת מסגרת שכן היא מאגדת בתוכה מגוון רחב של התנהגויות המהוות רשלנות, במאמר הקרוב נפרט אודות עוולה זו

פורסם ב: 11:21 | 18.03.2018
כותב המאמר: מערכת לויאלי
עוולת הרשלנות

מהי רשלנות?

במסגרת דיני הנזיקין על מנת לזכות בפיצוי נדרש בין היתר להראות כי הופר סטנדרט התנהגות מסוים, הפרה של סטנדרט כזה נחשבת לרשלנות. אותו סטנדרט התנהגות עליו מדובר נקבע על ידי השוואת התנהגותו של המזיק להתנהגות של האדם הסביר, כלומר האדם הסביר מייצג לכאורה כל פרט ופרט בחברה, על כן בבואו של בית המשפט לבחון האם אדם מסוים נחשב לרשלן, הוא יבחן תחילה כיצד היה נוהג האדם הסביר בנסיבות העניין. במידה והאדם הסביר היה נוהג כפי שנהג המזיק אזי לא מדובר ברשלנות, אולם במידה והאדם הסביר היה נוהג בדרך פעולה אחרת מזו שבה נקט המזיק, ניתן לקבוע כי המזיק רשלן.


מאפייני עוולת הרשלנות

עוולת הרשלנות מעוגנת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין וזו לשונו: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או שלא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות- הרי זו התרשלות, ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות." כפי שעולה מלשון החוק, ההסדר המשפטי המטיל אחריות בגין רשלנות מנוסח באופן רחב בצורת עקרון ולא ככלל חד. מבנה זה מאפשר לקבוע בכל מקרה ומקרה מה היא התנהגות הנחשבת לסבירה בנסיבות העניין שכן ישנם תרחישים רבים ולא ניתן לקבע את ההתרשלות על פי אמות מידה מסוימות. הקביעה מה היא התנהגות סבירה מבוססת על העדפת המקובל והרצוי על ידי החברה בכללותה. כמו כן הפסיקה הוסיפה ופירטה את הפרמטרים המוצבים במשוואה הזו, וכינתה אותה בשם "נוסחת הנד".


בנוסף לכך, עוולת הרשלנות דורשת קיומם של קרטריונים נוספים, ועל הניזוק להוכיח את כל יסודות העוולה והם: התרשלות המזיק, חובת זהירות המוטלת על המזיק כלפי הניזוק וקיום קשר סיבתי בין הנזק להתרשלותו של המזיק.


התרשלות: קיומו של יסוד זה למעשה נקבע באופן הדומה להגדרת הרשלנות, בית המשפט משווה בין התנהגותו של האדם הסביר להתנהגותו של המזיק ומתוך כך מסיק האם המזיק התרשל, כאמור התנהגות האדם הסביר נקבעת על פי סטנדרט אובייקטיבי, ולא על פי שיקול דעתו הבלעדי של המזיק. לצורך הכרעה בסוגיה משתמשים בתי המשפט בנוסחת הנד אשר משקללת את מידת הנזק וההסתברות להתגשמותו מחד, אל מול עלות מניעתו של הנזק מאידך.


חובת הזהירות: מזיק לא ייחשב לרשלן, אם אינו חב בחובת הזהירות כלפי הניזוק. לעיתים תשתמש הפסיקה בחובת הזהירות כדי להרחיב או לצמצם את עוולת הרשלנות על פי שיקולי מדינות, חובת הזהירות מעוגנת בסעיף 36 לפקודה. בפסק דין גורדון נקבעה ההלכה על פיה בכל פעם שהנזק שגרם המזיק היה צפוי, חזקה שהייתה לו חובת זהירות כלפי הניזוק. כמו כן הפסיקה נוהגת לפצל את חובת הזהירות לחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית כמבחנים מצטברים. חובת הזהירות המושגית בוחנת האם לקבוצת האנשים אליה משתייך המזיק ישנה חובה כלפי קבוצת האנשים אליהם משתייך הניזוק, ולאחר שנקבע שאכן קיימת חובת זהירות מושגית עובדים לבדוק האם במקרה ישנה גם חובת זהירות קונקרטית כלומר האם במקרה הספציפי הנדון אכן מתקיימת חובת הזהירות.


הקשר הסיבתי: כחלק מיסוד הקשר הסיבתי, ראשית יש להוכיח שאכן נגרם נזק כלשהו לניזוק, ובהמשך לכך האם אותו הנזק נגרם דווקא בשל התרשלותו של המזיק. בפסיקה פוצל יסוד זה לקשר סיבתי עובדתי ולקשר סיבתי משפטתי, הקשר הסיבתי העובדתי בוחן האם הנזק היה נגרם לולא אשמתו של המזיק ואילו הקשר הסיבתי המשפטי המשמש כמעיין "בלם", נועד להכריע האם כעניין של מדיניות משפטית יש להטיל אחריות נזיקית במקרה הנדון.


לסיכום


עוולת הרשלנות נחשבת לעוולה המרכזית בדיני הנזיקין ובאמצעות שימוש בסטנדרט אובייקטיבי בו נבדקת התנהגותו של "האדם הסביר" היא מאזנת כראוי בין אינטרסים ציבוריים רלוונטים לדיני הנזיקין ובין האינטרס של הגנה על הנפגע, תוך שילוב גורמים של תועלת חברתית וכלכלית בצד שיקולי מוסר, הגינות וצדק. במקרים בהם אדם מרגיש כי הוא ניזוק בעקבות התנהגות רשלנית של אדם או גוף אחר עליו לפנות לעורך דין המתמחה בדיני הנזיקין כדי שיבדוק האם התקיימו במקרה הספציפי היסודות לעוולת הרשלנות.

 

 אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין

עו"ד יוליה שנקר

משרד נזיקין - נזקי גוף ורכוש
לעמוד עו"ד

עו"ד אושרית פחימה דרורי

נזקי גוף בתחום הסרת השיער ורשלנות רפואית
לעמוד עו"ד

עו"ד אנדריי דובינסקי

מתמחה בתחומי הביטוח והנזיקין - פציעות
לעמוד עו"ד

עו"ד מייקל עידן

משרד נזיקין, נזקי גוף ורשלנות רפואית
לעמוד עו"ד

עו"ד רועי שעיה

משרד בוטיק העוסק בתחום אזרחי- מסחרי
לעמוד עו"ד

עו"ד ליאת עזריאל

נזקי גוף, רכוש, רשלנות רפואית והסכמים
לעמוד עו"ד

עו"ד יוסי מור

נזיקין-נזקי גוף ותאונות, מקרקעין, דיני משפחה
לעמוד עו"ד

מדורי פורום שאלות ותשובות

אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום
אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום
אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום

עורכי דין

ערן כהן

משרד עורכי דין
לעמוד עו"ד

אושרית פחימה דרורי

נזקי גוף בתחום הסרת השיער ורשלנות רפואית
לעמוד עו"ד

רועי שעיה

משרד בוטיק העוסק בתחום אזרחי- מסחרי
לעמוד עו"ד

מייקל עידן

משרד נזיקין, נזקי גוף ורשלנות רפואית
לעמוד עו"ד

יוליה שנקר

משרד נזיקין - נזקי גוף ורכוש
לעמוד עו"ד

יוסי מור

נזיקין-נזקי גוף ותאונות, מקרקעין, דיני משפחה
לעמוד עו"ד

אנדריי דובינסקי

מתמחה בתחומי הביטוח והנזיקין - פציעות
לעמוד עו"ד

אפרת לוגסי

ביטוח לאומי
לעמוד עו"ד

ליאת עזריאל

נזקי גוף, רכוש, רשלנות רפואית והסכמים
לעמוד עו"ד
back --> -->