5,000 ₪ פיצוי בגין עגמת נפש נפסקו לטובת תובע שנחקר במשטרה בעיצומה של השבת
מדובר על תביעה אזרחית שהגיש התובע כנגד המשטרה בגין עגמת נפש, לאחר שהמשטרה הגיעה בעיצומה של השבת לבית הכנסת בו מתפלל התובע, זימנה אותו לחקירה וחקרה אותו במהלך השבת.
על פי הנטען, השוטרים הגיעו לביתו המצוי בסמוך לבית כנסת בו הוא נוהג להתפלל יחד עם אביו ושאר הקהילה. השוטרים הגיעו במטרה לעכב את התובע ולהביאו לתחנת המשטרה לחקירה באזהרה. לאחר דין ודברים, סיכמו השוטרים ואביו של התובע כי הוא לא יילקח בניידת אלא יגיע יותר מאוחר רגלית אל תחנת המשטרה המצויה במרחק של 10-15 ק"מ מביתו.
התובע הגיע אל התחנה בשעה 20:00 שם נחקר באזהרה, נלקחו ממנו טביעות אצבע, דגימות DNA וצילומים ולאחר מכן, הותר לו לשוב לביתו. מאז לא נחקר שוב וכעבור כמה שבועות התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות.
התובע טוען כי נחקר על פוסט שהעלה בפייסבוק מבלי שהפוסט הוצג לו ומשכך, החקירה ממילא הייתה עקרה ולא הייתה כל דחיפות לקיימה במהלך השבת. כמו כן, נטען כי המשטרה לקחה טביעות ודגימות על אף היות התובע שומר שבת ואף שהדבר נוגד את הנחיות המשטרה. התובע טוען כי מדובר במעצר שווא, תקיפה ורשלנות מצד המשטרה וכי מעצרו בפומבי יש בה משום עוולה של לשון הרע.
המשטרה טוענת מנגד כי מדיניות שיפוטית נכונה, מחייבת להימנע מהטלת אחריות בנזיקין במקרים כמו זה והכחישה שהייתה כל רשלנות מצידה בטיפול בעניינו של התובע. כמו כן, נטען כי התובע מקושר לפעילים קיצוניים ואלימים ובהם "פעילי הר הבית".
בנוסף, המשטרה טוענת כי התובע כלל לא נעצר כך שאין בסיס לטענה של מעצר שווא וכי לא מדובר בנסיבות המקנות לתובע זכות פיצוי בגין חוק איסור לשון הרע. המשטרה טענה כי לתובע אשם תורם בשיעור של 100% שכן, הוא הביא את הדבר על עצמו כאשר פרסם פרסומים הקוראים לאלימות והשתייך לארגונים המסיתים לאלימות.
העניין נדון בפני כבוד השופטת הדסה אסיף בבית משפט השלום בחדרה. בפסק הדין שניתן ביום 14.05.20 נקבע כי בנסיבות המקרה, למשטרה לא היה כל בסיס להתנהלותה – על מנת שתהיה לשוטר סמכות עיכוב, עליו להראות שהיה לו יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלום הציבור או ביטחונו. בית המשפט התרשם כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח שאכן היה יסוד סביר להניח שהתובע עומד לעבור עבירה בטווח הזמן המידי. כמו כן, העיכוב וההתעקשות לחקור את התובע בשבת, נעשו באופן רשלני וללא בסיס לחיפזון.
לבסוף, בית המשפט קבע כי בהתחשב בנסיבות, על המשטרה לפצות את התובע בסכום של 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש (תא"מ 68808-11-17).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
