נפלה ברחוב ותקבל פיצוי בסך של 122,136 ש"ח
ביום שבת בבוקר 12.11.11 כאשר התובעת לקחה את ילדיה לבית הכנסת בעיר מודיעין, נתקלה רגלה במרצפה משתלבת מוגבהת על המדרכה, עקב כך נגרם לה שבר בכף רגל שמאל. לנתבעת נקבעו 5% נכות.
התובעת שגרה באזור הגיעה עם חברתה למקום התאונה לאחר כמה חודשים וצילמה את המפגע, והעידה כי לא מדובר בסביבת בנייה, אלא בלב ליבה של סביבת מגורים מאוכלסת שהנתבעת (עיריית מודיעין) העניקה לה שירותי אחזקה וניקיון שוטפים. התובעת הגישה תביעה נזיקית כנגד העירייה, חברת הביטוח ומשרד השיכון והבינוי, העירייה מצידה טענה לאשם תורם מצד התובעת שטענה כי היה עליה לשים לב בדרך בה היא הלכה.
בהחלטה של בית משפט השלום ברמלה מיום 17.2.18 דחה השופט מנחם מזרחי את הטענות בנוגע לאשם תורם בקובעו כי אין לצפות מעוברי אורח בערים שילכו כשראשיהם מושפלים ועייניהם בקרקע כדי להימנע ממכשולים קל וחומר כאשר מדובר באישה שהלכה עם ילדיה הקטנים ומרבית תשומת הלב שלה הופנתה אליהם.
עוד קבע בית המשפט כי המדרכה הייתה פגומה ואי תיקונה גיבש את עוולת הרשלנות. עוד הוסיף כי הנתבעת 1 (העירייה) לא פעלה כעירייה סבירה לאיתור ותיקון מפגמים שכאלה ועד היום היא לא מצאה לנכון לתקן את הפגם. עוד נקבע כי קיים קשר סיבתי ישיר בין המפגע לנפילת התובעת ולנזקים שנגרמו לה עקב כך ועל כן החליט כי האחריות רובצת על הנתבעות 1 ו-2 בלבד ולא על הנתבעת 3(משרד השיכון) שהייתה אחראית על בנייתה של המדרכה לפני שנים רבות.
בסיכומו של דבר פסק השופט כי על הנתבעות 1 ו-2 לפצות את התובעת בסכום של 122,136 ש"ח. הסכום מורכב מראשי נזק של כאב וסבל, עזרת הזולת עבר ועתיד, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות עתידיות, אובדן כושר הכנסה כולל מרכיב פנסיוני ואובדן שכר בעבר.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד
