עבודה

הכתבות הנצפות באתר

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה ערעור על החלטתו של המוסד לביטוח לאומי שלא לאשר לתובעת גמלת שמירת הריון ...
לכתבה המלאה >
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הטיל 25,000 ש"ח פיצויים על משרד הבריאות לאחר שהודיע לעורך דין שהתקבל לעבודה שהוא אינו ...
לכתבה המלאה >
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של חברה על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ואיפשר לה לקבל ...
לכתבה המלאה >
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו קבע כי חברת "דובק" תשלם לעובדת שפוטרה שלא כדין מחמת גילה פיצויים בסך ...
לכתבה המלאה >
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הכיר בהפרעות השינה ודום הנשימה מהם סובל התובע וכן בחלק מסיבוכי המשנה שנגרמו כתוצאה ...
לכתבה המלאה >
בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור של המוסד לביטוח לאומי על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה אשר ...
לכתבה המלאה >
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו דחה את תביעתו של מעסיק שניהל קשר רומנטי עם עובדת שלו לאחר שקבע ...
לכתבה המלאה >
בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו לקבל את תביעתו של ...
לכתבה המלאה >
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו דחה תביעת פיצויים של עובד עבור שעות נוספות בשל סירובו להחתים כרטיס נוכחות ...
לכתבה המלאה >

על תקנת הציבור במשפט העבודה

תקנת הציבור, כשמה, נוגעת לאינטרס של הציבור בכללותו, ולא רק לאינטרס הפרטי של עובד מסוים. במאמר הבא נביא סקירה של סוגי האיזונים שאליהם נדרש בית הדין לעבודה בדונו בתקנת הציבור

פורסם ב: 09:36 | 22.03.2018
כותב המאמר: מערכת לויאלי
על תקנת הציבור במשפט העבודה

תקנת הציבור יוצרת איזון, כאשר בין העקרון של חופש החוזים והקניין והאוטונומיה של הפרט להיכנס לחוזה, לבין הזכות לפרטיות, חופש העיסוק, חופש הביטוי, והזכות לשוויון.

בית הדין לעבודה דן בסוגיה בעניין מפעל הפיס (ע״ע 1046-04), לאחר שדירקטוריון החברה הוריד את הפנסיות של העובדים, שהיו מאוד גבוהות לפני כן. בית הדין אישר את הפעולה, וקבע כי ההסדר הפנסיוני הישן נוגד את תקנת הציבור. בית הדין התבסס על סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, הקובע שאצל עובדי מדינה אין להחיל הסדרי שכר ופנסיה מרחיבים מדי. בכך בעצם מיישם בית הדין את הכלל גם על מפעל הפיס, בהיותו גוף מתוקצב הפועל מכוח זיכיון של המדינה. כלומר מדובר בגוף שאם ישקיע כסף בפנסיות, פחות כסף יגיע לציבור.

 

ביקורות רבות נשמעו על כך, בטענה כי אט אט, נורמות מהמשפט הציבורי חודרות למשפט הפרטי, וההבחנה מטשטשת לכדי יצירת מערכת נורמות הומוגנית. במילים אחרות, הביקורת טענה כי מדובר במעין בריחה לשיח שהוא חוקתי במהותו, במקום להתעמת עם יחסי הכוחות בין מעסיק לעובדו במישור האזרחי.

 

הזכות לפרטיות

במסגרת הדיון בתקנת הציבור, נדרש בית הדין לאזן בין חופש החוזים והאינטרס הקנייני של המעביד, כמו גם בטחון מידע ויכולת הערכה של העובדים, אל מול הזכות לפרטיות של הפרט. דוגמא לכך היא במצב שבו מקום עבודה מבקש להציב מצלמות, לנתר תיבות אימייל עסקיות של העובדים, ולמעשה לעשות שימוש בכל אמצעי שמשמעותו היא ״פיקוח ממשטר וממשמע״ שמביא לאבדן הפרטיות של העובדים.

סוגיית ניתור המיילים נידונה בבית הדין לעבודה בפס״ד איסקוב (ע״ע 90/08), שם ערך בית הדין (הנשיאה ארד) איזון בין הפררוגטיבה הניהולית אל מול זכות העובד לפרטיות. בית הדין הבחין בין סוגים של תיבות דואר, וקבע כי אין זכות לנתר תיבת מייל פרטית ללא צו של בית המשפט, אולם יש זכות לנתר תיבת מייל ״מעורבת״ בהסכמה ספציפית של העובד, כמו גם לנתר תיבת מייל עסקית, שאז קבע בית הדין מבחנים ספציפיים, כך שבין השאר על הניתור להיעשות לתכלית ראויה ורלוונטית.

 

חופש העיסוק

סוגיית האיזון של חופש העיסוק מול זכויות המעסיק עלתה בבית הדין בעיקר בנוגע לתנאים בחוזי עבודה שהגבילו את עיסוק העובד לאחר תקופת העבודה (כלומר, קבעו כי במשך תקופה מסוימת לא יתאפשר לו לעבוד בחברה מתחרה או תנאים דומים).

בעבר, ניתן היה להוסיף תנאי בחוזה, הנוגע לעיסוק בעסק מתחרה לאחר העבודה, בכפוף לתנאים מסוימים (תקופת זמן תחומה, מיקום גיאוגרפי, ועוד). כיום, כמעט ואין יותר תניות כאלה, אלא קיימת ״נוסחת איזון״ המורכבת משני שלבים (ע״ע 164/99).

בשלב הראשון, בוחן בית הדין אם התנאי הוא לתכלית ראויה. כך למשל, תכלית ראויה עשויה להיות הגנה על סוד מקצועי, או כאשר מדובר בעובד שהושקעו בו קורסים והכשרה ייחודית בהון האנושי שלו כפרט. בשלב השני, בוחן בית הדין את סבירות התניה, בכך שמאזן בין זכויות המעסיק לזכויות העובד, תוך הדגשת האינטרס הציבורי בשוק נזיל ככל הניתן.

 

חופש הביטוי

כאשר בית הדין עורך איזון בין חופש הביטוי של העובד, לבין הזכות הקניינית והפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, לרוב הוא ייתן חשיבות לסוג הביטוי, סוג מקום העבודה, וסוג/דרגה של העובד.

כך למשל, עסק בית הדין בעניינה של עובדת עיתון, ששינה אג׳נדה פוליטית, כשהיא כעורכת נדרשה להתאים את עצמה לכך. אותה עובדת התפטרה ודרשה פיצויים כמפוטרת, מכיוון שהנסיבות לא איפשרו לה להמשיך לעבוד. בית הדין האזורי קבע כי חופש הביטוי של העובד תקף גם מול המעסיק, כך שבאיזון בין חופש הקניין לבין חופש הביטוי – חופש הביטוי גובר. אולם יצויין כי כאמור הדבר תלוי בנסיבות, וכאן נקבע כי חופש הביטוי גובר כשמדובר במקצוע העיתונאי (דב"ע נג/3-223).

 

לסיכום, ברור כי ״תקנת הציבור״ נתונה לפרשנות משתנה, וכי ברוב המקרים כאשר היא עולה לדיון, נעשה הדבר במסגרת איזון מול עקרונות אחרים, שגם הם חשובים ובסיסיים ביותר. מכאן הצורך בפניה לעורך דין מקצועי ומנוסה בתחום דיני עבודה הבקיא בחוק ובפסיקה, ושידע לייצג אותך באופן המיטבי במצבים כאלה.

 

 אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין

עו"ד נטע לב

מתמחה בכל סוגי ההליכים הפליליים
לעמוד עו"ד

עו"ד אושרית פחימה דרורי

נזקי גוף בתחום הסרת השיער ורשלנות רפואית
לעמוד עו"ד

עו"ד עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

עו"ד אליהו מזרחי

משפחה וגירושין, דיני עבודה, הוצאה לפועל
לעמוד עו"ד

עו"ד רועי שעיה

משרד בוטיק העוסק בתחום אזרחי- מסחרי
לעמוד עו"ד

עו"ד רוזי נמר

התמחות בדיני עבודה
לעמוד עו"ד

מדורי פורום שאלות ותשובות

אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום
אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום
אורלי קורוליה חגאג
אורלי קורוליה חגאג
מנהל הפורום

עורכי דין

אליהו מזרחי

משפחה וגירושין, דיני עבודה, הוצאה לפועל
לעמוד עו"ד

אושרית פחימה דרורי

נזקי גוף בתחום הסרת השיער ורשלנות רפואית
לעמוד עו"ד

לירן דדו

משפט אזרחי ומסחרי
לעמוד עו"ד

רוזי נמר

התמחות בדיני עבודה
לעמוד עו"ד

עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

רועי שעיה

משרד בוטיק העוסק בתחום אזרחי- מסחרי
לעמוד עו"ד

נטע לב

מתמחה בכל סוגי ההליכים הפליליים
לעמוד עו"ד

ערן כהן

משרד עורכי דין
לעמוד עו"ד

עופר רוזנבלום

משפט אזרחי ומסחרי
לעמוד עו"ד
back --> -->