העובדת התפטרה וניסתה לחזור בה מהודעת ההתפטרות, המעסיק שלא אפשר לה לעשות כן יפצה אותה
הנתבע הוא בעל עסק להכנת טפסי הודעה על תאונות לחברת ביטוח, ואילו התובעת עבדה בשירותו מיום 1.9.08 ועד ליום 5.2.15, אז פוטרה מעבודתה. לטענת התובעת, בסמוך לאחר נישואיה השניים, היא עברה 2 טיפולי פוריות ללא הצלחה. בסוף חודש ינואר 2015 פנתה התובעת למנהלת המשרד וציינה בפניה כי היא מבקשת לסיים את עבודתה משום שסברה בטעות שהיא לא תהיה זכאית להעדר מעבודתה בשל טיפולי פוריות שעליה לעבור. התובעת שלא רצתה שידעו כי היא עוברת טיפולים מסוג זה לא ציינה בפני מנהלת המשרד את סיבת ההתפטרות. לאחר השיחה הנ"ל התברר לנתבעת שהיא זכאית להעדר ממקום העבודה עקב טיפולי פוריות ולפיכך הודיעה למנהלת המשרד בנוכחות הנתבע כי היא חוזרת בה מכוונת ההתפטרות. מאותו הרגע טוענת התובעת שהיחס אליה השתנה והנתבע אף אמר לה כי היא אינה יכולה לחזור בה. עוד נטען כי הנתבע החל לקלל אותה, נהג בה האלימות, ניתק את המחשב עליו היא עבדה וציין בפניה שהיא אינה עובדת יותר. באותו יום אף ניתן לה מכתב פיטורים.
לטענת התובעת החלטתו של הנתבע לפטרה, כמו גם יחסו המתעמר כלפיה, נבעה מבקשתה להתחיל בטיפולי פוריות והודעתה כי היא חוזרת בה מכוונתה להתפטר. התובעת צירפה לכתב התביעה התכתבויות בדוא"ל בינה לבין הנתבע וכן תמלילי הקלטות משיחות שהתקיימו ביניהם. כמו כן הדגישה התובעת שחרף האמור במכתב הפיטורים מעולם לא נערך לה שימוע. על כן תבעה התובעת פיצויים בסך של 200,000 ₪ עבור הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה, פיצוי בגין הוצאת לשון הרע ופיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.
הנתבע טען שהתובעת היא זו שביקשה לסיים את העסקתה בחברה ונתבקשה לתת 14 ימים של הודעה מוקדמת. עוד טען כי התובעת חזרה בה מההתפטרות ומאז החלה לנקוט ב"שביתה איטלקית" כהגדרתו, כלומר היא הפסיקה לעבוד בפועל, יצאה להפסקות עישון מרובות ומיאנה לקבל הנחיות מהממונה עליה באופן מגמתי. בנוסף טען כי התובעת חיבלה בעבודה במכוון ועל כן הוא ביקש ממנה לעזוב את מקום העבודה באופן מידי.
בהחלטתו מיום 3.10.18 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו שהתובעת לא הציגה ראיות כמתחייב לכך שמעשה הפיטורים נעשה כתוצאה מטיפולי הפוריות ולפיכך היא אינה זכאית לסעדים שנתבעו על ידה בגין עילה זו. כמו כן בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת היא זו שהתפטרה מעבודתה ושהנתבע סירב לקבל את הודעת הביטול שלה, עם זאת בשל העובדה שהנתבע התנהל בחוסר תום לב ולא אפשר לתובעת להשמיע לו מדוע היא מעוניינת לחזור לעבודה בית המשפט הטיל עליו פיצוי בסך של 3,500 ₪. (סע"ש 63170-03-16)
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
