מאגר ה-BDI
בשנת 2004 נכנס לתוקף חוק שירות נתוני אשראי, החוק מאפשר לעקוב באופן מסודר ומפורט אחר התנהלותו של כל אדם פרטי בכל הקשור להתחייבויות שאותו אדם לקח על עצמו. המידע במאגר ה-BDI נאגר בזכות היכולת לרכז נתונים ממקורות רבים והוא הופך את שוק האשראי למשוכלל ויעיל יותר שכן באמצעות המאגר ניתן לקבל תמונת מצב מדויקת אודות היסטוריית האשראי של מבקש ההלוואה, להעריך את רמת הסיכון הכרוכה במתן הלוואה לאותו אדם ובהתאם לכך להחליט האם להענות לבקשה ובאילו תנאים – על מאגר ה-BDI והדרכים למחוק רישום שלילי במאמר הבא
מהו מאגר ה-BDI?
חוק שירות נתוני אשראי תשס"ב-2002, מסמיך את חברת BDI לאסוף מידע המותר בחוק. מאגר ה-BDI כולל הן מידע חיובי הקשור להתנהלותו של אותו אדם והן מידע שלילי. המידע החיובי כולל את ההלוואות שאותו אדם לקח ונפרעו במועד ואילו המידע השלילי מתייחס לאי עמידה בהתחייבויות פיננסיות שונות וסנקציות שננקטו כנגד אותו אדם בשל כך. בהקשר זה חשוב לציין שמאגר ה-BDI אינו כולל מידע אישי אודות ההכנסה השוטפת של אדם והוא אינו כולל פרטים שאינם פיננסיים.
מקורות המידע העיקריים של BDI הם בנק ישראל, הוצאה לפועל, כונס הנכסים, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, בתי המשפט וחברות מסחריות שונות (חברות סלולר ואינטרנט וחברות ביטוח) על פי החוק כל הגופים הללו מחויבים להעביר מידע לחברות לאיסוף נתוני אשראי, כאשר גופים פיננסיים אחרים רשאים לעשות זאת, אך הם אינם מחויבים לכך.
סרגל הדירוג של חברת BDI מתפלג לקטגוריות דירוג של רמות סיכון ונע מ"אין מידע" עד ל"סיכון גבוה מאוד". כל דירוג סיכון מייצג הסתברות מסוימת לאי עמידה בהתחייבות בטווח של 3 החודשים הקרובים. מדובר במודל דינמי אשר מתעדכן באופן שוטף.
מה כולל הרישום השלילי במאגר?
רישום שלילי במאגר ה-BDI כולל היסטוריית אשראי שלילית המתייחסת בעיקר לעניינים הבאים:
אי תשלום חובות: לגופים שונים כמו חברות סלולר, אינטרנט ועוד. המידע ירשם במאגר רק במידה וישנם למעלה מ-3 חובות שטרם נפרעו, ובתנאי שעברו 90 ימים מהמועד שבו הם היו אמורים להיפרע. מדובר ברישום הנשמר לתקופה של 5 שנים.
שיקים חוזרים: על פי החוק הבנק שולח התראה לבעל החשבון לאחר ש-5 שיקים שלו לא כובדו. אם נשלחו לאדם מסוים 2 התראות בתוך שנה ובמשך 60 ימים אותו אדם לא הסדיר אף אחד מהשיקים שחזרו, יירשם הדבר במאגר. מדובר ברישום למשך 5 שנים.
התראה לקראת נקיטת הליכים לגביית חוב: במידה ובנק או חברת אשראי שלחו ללקוח התראה על כוונה לפתוח בהליכים לגביית חוב וחלפו 60 ימים במהלכם לא נערך הסדר לפירעון החוב, ירשם הדבר במאגר הנתונים והרישום יישאר למשך 5 שנים.
תיקי הוצאה לפועל: המקרים אשר מחייבים רישום הם 3 תיקי הוצל"פ בעניין ביצוע של פסק דין, 5 תיקים עקב ביצוע שטר, איחוד תיקים כנגד חייב והכרזה על החייב כמוגבל באמצעים. הרישום יישמר למשך 5 שנים.
חשבון מוגבל: ישנם מקרים שבהם בנק ישראל מכריז על לקוח של בנק כ"מוגבל" או כ"מוגבל חמור". רישום זה נשאר בתוקף למשך 3 שנים.
פש"ר: מידע אודות פשיטת רגל אשר מתקבל מכונס הנכסים הראשי. המידע בעניין זה נשמר למשך 7 שנים.
האם ניתן להסיר רישום שלילי מהמאגר?
כל אדם אשר מופיע ברישומים של חברת BDI רשאי לקבל עותק מהדוח אודותיו. ניתן לקבל שני סוגים של דו"חות:
דו"ח עצמי: ניתן לקבלו ללא עלות כספית אחת לשנה. מדובר בדו"ח הכולל את כל הרישומים השליליים הקיימים במאגר.
דו"ח לעיון: דו"ח זה כולל את כל הרישומים השליליים הקיימים וכן את מקורות המידע מהם התקבל הדיווח השלילי ומתי זה נעשה. כמו כן דו"ח העיון כולל גם רשימה של כל מי שביקש את דו"ח נתוני האשראי של אותו אדם. את הדו"ח לעיון ניתן לקבל אחת לחצי שנה ללא כל עלות כספית.
בחלק מהמקרים ייתכן ויתגלה כי הרישום במאגר ה-BDI הוא רישום שגוי. במקרה כזה ניתן לפנות בכתב אל החברה ולערער על הרישום. במידה והערעור מתקבל תפיק החברה דו"ח מתוקן ואף תשלח את הדו"ח המעודכן לכל מי שביקש לברר את היסטוריית האשראי של אותו אדם במהלך החצי שנה האחרונה.
במידה ומדובר ברישום שלילי נכון הסרתו של הרישום אינה אפשרית. במקרים הללו יש להמתין עד שיחלוף פרק הזמן שנקבע בחוק ואז הרישום נמחק באופן אוטומטי. מדובר בדרך כלל בתקופה שנעה בין 3 ל-7 שנים והיא נקבעת בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
לסיכום
המאגר של חברת BDI מרכז את כל המידע הרלוונטי הנוגע לאדם בכל הקשור ליכולותיו לעמוד בהתחייבויות פיננסיות. המאגר כולל רישום שלילי וחיובי והוא מורכב ממידע אשר מתקבל מגופים שונים ובהם גם בנק ישראל הוצאה לפועל ועוד. ישנה אפשרות למחוק רישום שלילי שגוי ממאגרי ה-BDI ולשם כך יש להגיש ערעור באמצעות עורך דין המתמחה בתחום.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
