התיישנות במשפט האזרחי
התיישנות מהווה חלק מהמשפט הפרוצדוראלי והיא מתארת מצב בו שלמרות שלאדם מסוים יש עילת תביעה, הדין מונע מאותו אדם לתבוע משום שחלף זמן רב מידי מיום שקמה לו עילת התביעה ועד למועד הגשת התביעה בפועל.
במשפט האזרחי, הכלל לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות אומר כי בתביעות שאינן מקרקעין ההתיישנות תחול לאחר 7 שנים ואילו בתביעות מקרקעין תחול ככלל לאחר 15 שנה.
יחד עם זאת, ישנם חריגים לכלל זה הנמצאים גם בחוק ההתיישנות וגם בחוקים אחרים:
על פי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, נזק שיסודו בעוולה יתיישן רק לאחר 7 שנין מהיום בו התגלה הנזק עצמו או 10 שנים מהיום בו ארע אירוע הנזק, על פי המוקדם מביניהם.
כמו כן, חוק חוזה ביטוח קובע בסעיף 31 כי תקופת ההתיישנות על עילת תביעה לתגמולי ביטוח תעמוד על 3 שנים.
בנוסף, פסק דין מתיישן רק לאחר 25 שנה, למעט פסק דין שלפי תכנו הוא אינו טעון ביצוע שעליו לא תחול התיישנות כלל (כמו, פסק דין הצהרתי).
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה במשפט אזרחי